מאיר - התמחות במלונאות בפרובנס

עשיתי הכירות זריזה עם הצוות ומכיוון שלא יכולתי לחכות עוד ביקשתי לעבוד כבר באותו הערב השף פטריק שמח מאוד והכניס אותי מהר מאוד לעניינים.

ארבעה חודשים ביליתי שם היכרתי המון אנשים, פגשתי מקומיים ונחשפתי לתפריט של המטבח הפרובנסאני, העבודה לא הייתה קלה התפריט השתנה מדי יום והיה מורכב משמונה מנות בכל יום האתגר הזה של ללמוד מהר את העניינים רק הכניס בי עוד ועוד אנרגיה הסקרנות של מה יוליד יום גברה על העיפות והגעגועים הביתה.

גרתי לבד במגורי עובדים הצמודים למלון ובכל יום היו ארוחות צהרים וערב משותפות עם כל העובדים סדר היום שלי היה מאוד נוח ומתחשב.

10:00 תחילת עבודה, בעיקר הכנות לארוחת הערב
12:00 הפסקת ארוחת צהריים
12:30 חזרה להכנות
13:00 סרוויס צהריים
14:30 הפסקת צהריים (לרוב בזמן הזה הולכים לבריכה, משחקים טניס או הולכים לשתות בירה בעיירה הקרובה)
18:30 ארוחת ערב
19:00 תחילת סרוויס ערב
22:00 סיום סרוויס ותחילת ניקיונות
23:00 סיום
 

בעבור ההתמחות קיבלתי שכר של 300 אירו לחודש. הצרפתית שלי השתפרה מאוד אבל עדיין היה לי קצת קשה מהבחינה הזו. הבישול בפרובנס מתאפיין מאוד בשימוש של חומרי גלם טריים ומקומיים ומשתנה לפי העונה משתמשים שם בהמון פירות ים ודגים שמגיעים מהים התיכון המון בשר שוורים בצבע אדום כהה (לוחמת שוורים אופיינית לאזור הזה של פרובנס העיירה ארל שנמצאת כ 20 ק"מ מהמלון היא המרכז לכך) ובקינוחים המון פירות הקיץ הטריים.

המנה שאני הכי אהבתי לעשות היא כבד אווז מגולגל בתוך זנב שור בבישול איטי זוהי מנה שמאפיינת מאוד את פרובנס במראה הפשוט שלה ובטעמים החזקים.

היכרתי המון אנשים שעבדו איתי שם:
קישאל ממאוריצ'ס ונטליה מגואטמלה – סטודנטים שלומדים איתי בבית הספר.
את שרה מאנגליה, פול מהחלק הצפוני של צרפת מליסה מאירלנד עובדים זמניים שהגיעו לתקופת הקיץ לעבוד במלון. וכמובן את פטריק השף, סברינה, מלודי, קורלי, לורה המקומיים.

עם כולם אני משתדל לשמור על קשר ואני מתגעגע אליהם המון.

אין לי צל של ספק שזו הייתה אחת החוויות האדירות שיהיו לי בקריירה. פרובנס נתנה לי המון כלים ודמיון שאוכל לפתח ולהתפתח מהם.  פגשתי המון אנשים מכל העולם שעבדו איתי או שביקרו במלון נוצרו קשרי חברות אמיתיים והחוויה רק הסבירה לי בצורה הרבה יותר מדויקת למה אני אוהב את מה שאני עושה.