ההכנה לבחינה דורשת זמן והשקעה רבה. חלק משמעותי מאוד מההצלחה בבחינה הוא כמובן הבנת השאלה לפני פתרונה, לכן חשוב מאוד להכיר וללמוד את כל אותם מושגים מתמטיים באנגלית. תרגול של בחינות סימולציה ממוחשבות ואדפטיביות בפורמט הבחינה האמיתית, מביא לשיפור גדול מאוד בציון, מומלץ לתרגל לפחות 14 בחינות לפני שניגשים לבחינה.
קיים הבדל בין אבחון היכולות על-פי מודל אדפטיבי ממוחשב לעומת מבחן לא אדפטיבי. בצורה פשטנית ניתן לומר, שכל הנבחנים מתחילים את המבחן מאותה רמה, אך הם מתקדמים לפי מידת הצלחתם. כלומר, אם הנבחן ענה נכון על שאלה אחת, הבאה אחריה תהיה קשה יותר. אם הנבחן טעה בפתרון השאלה, הבאה אחריה תהיה קלה יותר. בניגוד למבחני נייר ועיפרון, שבהם נקבע הציון על-פי מספר הטעויות, במבחן אדפטיבי הציון אינו משקף ספירת טעויות סתמית אלא את רמת השאלות שהנבחן התייצב עליה.
המודל הוא הסתברותי ופותח בשנות ה-60 על-ידי המתמטיקאי הדני Rasch.
המשמעות היא שהמבחן אינו קבוע מראש אלא מתאים את עצמו אל הנבחן, ומחליט בכל שאלה מחדש מה תהיה השאלה הבאה.
הפרק נפתח בשאלה בדרגת קושי בינונית, אם הצלחתם לפתור אותה תקבלו שאלה קשה יותר ממנה וחוזר חלילה, עד שבאופן בלתי נמנע תקבלו שאלה מעבר לרמתכם ותטעו. הטעות תוביל לשאלה קלה יותר, וכך בהדרגה יזהה האלגוריתם האדפטיבי את הרמה של הנבחן וישאף לתת לו שאלות אך ורק ברמה זו.
"רמת הנבחן" מוגדרת באופן תיאורטי כרמת שאלה שבה יש לנבחן סיכויי הצלחה של 50%.
אין ספק שהמבחן הוא מלחמה פסיכולוגית מתישה, שיש להתכונן אליה היטב. דרגת הקושי של השאלות שעליהן התייצבתם היא זו שתקבע את הציון שתקבלו.
משמעות המודל האדפטיבי היא ש אי-עמידה בזמן מורידה את הציון, וכן שיש לסיים את כל השאלות בזמן הקצוב לכל חלק בבחינה.
ההתמודדות לאורך כל הפרק עם שאלות שהן על קצה גבול היכולת של הנבחן היא חוויה סוחטת לכל הנבחנים, אך היא מפתיעה במיוחד נבחנים שנחשבים חזקים במתמטיקה או באנגלית.
נבחנים אלה התרגלו בעבר לכך שבחינות מסוג זה הן בעלות סקאלת ציונים יחסית (כמו, למשל, הבחינה הפסיכומטרית), יש בהן מספר קטן יחסית של שאלות קשות בעיניהם, ולשאלות אלה ניתן לפנות זמן על חשבון השאלות הקלות יותר. במבחן ה-GMAT אחוז השאלות הקשות שמתאימות לרמת הנבחן גבוה הרבה יותר ומקטין את יכולת התמרון.
פרטים נוספים וחשובים על הבחינה:
- בחינת ה- GMAT ידועה כאחת הבחינות הקשות ביותר בדרך לתואר שני, והיא קשה שבעתיים למי שהאנגלית אינה שגורה בפיו.
- הבחינה נועדה, בין השאר, לבחון יכולת אסטרטגית של מנהלים תחת לחץ ולכן אחת ממטרותיה היא להקשות על התלמידים במכוון.
- קשה לזהות מה נבדק בשאלה - מאחורי החזות המתמטית או הלשונית של השאלות נבדקים מדי פעם מאפיינים כמו יכולת קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, עמידה בתוכנית עבודה, הכרה במגבלות ועוד.
- הבחינה קשה ודורשת אינטגרציה של מגוון יכולות גבוהות ביותר בתחומים המילולי והכמותי.
- מדובר בבחינה משווה. כל נבחן מתחרה בעת ובעונה אחת בנבחנים מכל העולם, והציון של כולם הוא יחסי.
- הבחינה כוללת נושאים שהתלמיד לא נתקל בהם בעבר, כגון Data Sufficiency , תורת הקבוצות, סטטיסטיקה תיאורית, Reasoning Critical, גיאומטריה תלת-ממדית ועוד.
- הבחינה נכתבה עבור בוגרי אוניברסיטה אמריקאים על-פי שיטת הלימוד האמריקאית והיא כתובה כולה באנגלית מורכבת ללא הקלות, דבר שמקשה על ההבנה עבור הישראלים ומאריך את הזמן הנדרש לפתרון כל שאלה.
- תוקפו של ציון ה-GMAT הוא 5 שנים.
- ניתן לגשת לבחינת ה-GMAT פעם אחת בכל 30 יום, לא באותו חודש קלנדרי ולא יותר מ-5 פעמים בשנה. עם זאת, ציוני הבחינות נשמרים ומדווחים לכל המוסדות אליהם ביקש הנבחן להעביר את הציונים. לכן, כדאי להתכונן טוב כבר לבחינה הראשונה ולא לקחת בחשבון את האפשרות "הנוחה", לכאורה, להיבחן כל חודש מחדש.
- הציון הנחשב אינו בהכרח הציון הגבוה ביותר. המוסד האקדמי שבו הנבחן מבקש ללמוד יקבל את שלושת ציוניו האחרונים בבחינת ה-GMAT בחמש השנים האחרונות. כל מוסד מתייחס לציונים בצורה שונה, אולם בחו"ל מתקבלת התרשמות כללית על המועמד מכל הבחינות שהוא ניגש אליהן. בארץ נהוג להשתמש בציון הגבוה ביותר. עם זאת, כדאי לבדוק זאת עם הפקולטות השונות.
הכתבה באדיבות קידום GMAT
קישורים נוספים:
ייעוץ ללימודים בחו"ל
לימודי מנהל עסקים בארה"ב
לימודי מנהל עסקים בבריטניה
לימודי מנהל עסקים בקנדה
לימודי מנהל עסקים באוסטרליה
המדריך 
שימושון 
.jpg){kind=small}
