גרמניה אוסטרליה איטליה בריטניה ארה"ב הולנד הונגריה מזרח אירופה צרפת פולין קנדה

מלימודי רפואה בבוקרשט עד להשתלמות בארכיטקטורה באיטליה

כוחן של מילים הוא רב. לעיתים אין אנו מבחינים בכך אך מילים רבות מקבלות משמעות הרבה יותר גדולה מזו הכתובה במילון. ניתן לתת דוגמאות רבות לתופעה לשונית-תרבותית זו אך אחת הגדולות שבהן היא – חוץ לארץ.

מה אומר המונח חוץ לארץ לישראלים?

מוזר להבחין שגם היום, כשבדרכונו של הישראלי הממוצע מצויות לפחות שלוש ארבע חתימות של ביקורות גבול שונות ברחבי העולם, המושג "חוץ לארץ" שומר על אופיו המיוחד. לפני כשלושים וארבעים שנה נסיעה לחו"ל הייתה אירוע חד פעמי עבור מרבית אזרחי ישראל. משפחה מחו"ל הייתה בונוס גדול בו היה ניתן לנפנף בכל הקשר שהוא. "הדודים מחו"ל מגיעים בשבוע הבא, מי יודע מה הם יביאו איתם".

צלילי המושג "חוץ לארץ" מדיפים ניחוחות איכות, מסתוריות, התחדשות, התמקצעות ועוד שינויים רבים אשר ברוב המקרים נוטים למהותו החיובית של כל המצוי מעבר לים. כמובן שכאשר אנו אומרים חו"ל אין אנו מתכוונים לארצות כמו ניגריה, קטר, ובורמה. הכוונה הברורה היא לארצות אשר נחשבות בתודעה של הישראלי הממוצע כטובות יותר, גדולות יותר, אגדתיות יותר.

והמונח לימודים ?

באותה קטגוריה של המושגים אשר יצרו לעצמם פרוש עצמאי ומשתנה לפי המצב, שוכנת המילה "לימודים". לעיתים ניתן לומר "אוניברסיטה", "תואר", "מסלול אקדמי" וכיו"ב. ברגע שנערי ונערות ישראל סיימו את חובתן האזרחית בצה"ל הם חייבים להתחבט בסוגיית הלימודים. "העיקר ללמוד משהו". וגם במקרה הזה המושג עצמו אינו עושה הבחנה רבה בין מסלול דוקטורט במדעי הגרעין והביוטכנולוגיה לבין לימודי תרבויות עתיקות לרבות השפה האשורית המוכרת לכולנו. אין הבדל בהגדרת לימודיו של סטודנט ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב לבין סטודנטית אשר סיימה תואר ראשון במנהל עסקים במכללה פרטית אי שם בצפון הארץ. כולם למדו.

ברור לחלוטין כי קיים הבדל בין סוגי התארים השונים. מובן מאליו הוא שסטודנטים רבים מגיעים ללימודי התואר שלהם לאחר מחקר מעמיק או תוך כדי מימוש חלום ילדות. אך קיימת גם תופעה רחבת היקף של סטודנטים אשר ממשיכים את מסלול הצבא אל תוך איזור אפור של הניחן בעיקר בשאיפה להשתלבות בתוך המסגרות הנורמטיביות של החיים ומקצים את מירב תשומת הלב והמאמצים למעבר בין שלב ושלב ללא התבוננות מעמיקה בנסיבות, תנאי השטח וההשלכות הנובעות ממהותם של השלבים.
תערובת מוזרה זו של מושגים יצרה את אחת האטרקציות היותר גדולות בעולם האקדמי בקרב הסטודנטים בישראל – לימודים בחו"ל. אלפי ישראלים ארזו בעשר השנים האחרונות את חפציהם ועברו לארץ רחוקה על מנת לרכוש השכלה.

מתי התחיל הטרנד של לימודים בחו"ל?

מקורו של "שוק" זה הוא בתוכניות חילופי הסטודנטים אי שם בשנות החמישים והשישים וכן מספר חלוצים אשר שלחו את ילדיהם ללמוד מעבר לים בשל מחסור במקצועות לימוד בישראל או הקושי שבקבלה לפקולטות כרפואה וארכיטקטורה. בין הסטודנטים הראשונים שנסעו ללמוד בחו"ל ישנם מספר יחידי סגולה אשר נשלחו לשם על ידי הורים אשר ראו בהרחבת האופקים התרבותית של ילדיהם חובה חינוכית וכמו כן, הייתה בידם האפשרות לממן זאת.

בשנים האחרונות נטשה תופעה זו את המתחם הרעיוני ועברה למתחם השיווקי. התבוללותה של תופעת הלימודים בחו"ל בעולם השיווק והפרסום הישראלי ניזונה היטב מעיוות משמעותם האמיתית של המושגים "חוץ לארץ" ו"לימודים" בקרב החיילים המשוחררים המבקשים לטייל להנאתם הרחק מארץ הצבא וממבקשי הרפתקאות באופן כללי. "לימודים" הם חובה מוסרית ו"חוץ לארץ" זה תמיד יותר טוב, ולהלן הזיווג האלוהי "לימודים בחו"ל.

עלות מול תועלת

מרבית מסלולי הלימודי "החוצלארציים" המוצעים לסטודנט הישראלי הן בסך הכול בחירות של גופים עסקיים המציעים לחיילים המשוחררים או לשבים מטיולי התרמילאים את מסלול הלימודים המצטייר שיווקי ואטרקטיבי הן למוכר והן לקונה. השוק ההולך ומתפתח של לימודים בחו"ל הפך בשנים האחרונות לענף יבוא-יצוא ללא שום בקרת איכות או הדרכה אובייקטיבית לסטודנטים אובדי העצות.

כאשר גוף מסחרי מבקש לייבא לישראל, או לייצא לחו"ל, מוצר מסוים, חלה עליו חובת מכון התקנים או הכשר אחר המאשר את איכותו של המוצר. במקרה של לימודי תואר בחו"ל, מוטלת על כתפי משרד החינוך האחריות לערוב לתקפותו של התואר. לפני מספר שנים התפוצצו מספר פרשות הקשורות לתארים מפוקפקים מאוניברסיטאות בחו"ל ומאז הוצב מכשול ראשון לכל המבקשים להונות את הציבור הישראלי. אך נשאלת השאלה האם באמת הכול מתרכז סביב התואר? האם סטודנט המבקש לעקור ממולדתו לתקופה מינימאלית של שלוש שנים לא צריך לבחון את הנושא לאורכו ולרוחבו, מעט מעבר להכרה בתואר ונושאי התקציב?

מהם באמת הפירות משלוש שנות לימוד בהונגריה או רומניה, איטליה או ארצות הברית? האם שלוש או חמש שנים מחיינו יכולות להימדד רק לפי התעודה אותה אנו מקבלים בתום תקופת הלימודים? האם יש באמת דרך לקבל תמונת מצב אובייקטיבית על מצב הלימודים והמחייה מעבר לים או שמא אנו נופלים כקורבנות לידיים של גופים מסחריים אשר משתוקקים למכור לנו אוניברסיטאות ברומניה כחוויה המעצבת העיקרית של חיינו?

שליחת הבנים ללימודים בארצות רחוקות הינה מסורת ארוכת שנים. כבר בימי הביניים נסיכים ואצילים נהגו לשלוח את ילדיהם רחוק מהבית על מנת שייחסו בצילו של מורה מהולל. גם רבי עקיבא נדד שנים רבות על מנת לרכוש השכלה. על איכותה של חווית הלימודים בחו"ל אם כן, אין שום עוררין. מנטאליות אחרת, שפה חדשה וכן, גם תואר אקדמי, הם מניעים מספקים בהחלט להנעת המנגנון הגדול של המעבר לארץ אחרת למטרות לימודים. בל נשכח גם את קשיי הקבלה בישראל לפקולטות מסוימות ועלות הלימודים האקדמיים כתירוצים מספיק טובים לארוז מזוודה ולנדוד אל האי שם.

אך למרות שאין סיבות שלא לצדד בצעד שכזה, עדיין קיימות מספר בעיות בסיסיות הנוגעות לאופן ההתארגנות וביצוע המשימה. סטודנט שמחליט לעבור לארץ חדשה למטרות לימודים נכנס – לעתים ביחד עם הוריו הממנים  - למערבולת של מידע בשפה זרה, תחושה מעיקה של הצורך בהתאקלמות, וכן ההתאקלמות עצמה. בתוך בליל האירועים המרגשים הללו נשכחת לעיתים מטרת הנסיעה – לימודים.

סטודנט באוניברסיטה הוא אדם אשר יכול להקדיש עשרים שעות מיומו ללימודים ועדיין ירגיש את המחסור בזמן. תארו לעצמם את ההתמודדות הזו בארץ זרה, שפה זרה וכן כובד המשקל הנוצר מהמרחק מהבית ואינסוף המשימות הקטנות היומיומית הכרוכות בשהות בארץ זרה. הדבר זהה בדיוק לחייהם של סטודנטים אשר עוזבים בית באילת על מנת ללמוד בתל אביב, אך בעיר העברית, דלה ככל שתהיה, השפה הרשמית היא עדיין עברית, המנטאליות עדיין ישראלית.

מה צריך לבדוק?

אין בידי הדברים האלו לפתור את כל בעיותיו של הרוצה ללמוד בחו"ל. אך מספר עצות בסיסיות הן "ייהרג ובל יעבור":

1. בראש ובראשונה יש להשקיע את מירב המאמצים במחקר נרחב ומעמיק אשר מטרתו היא לאתר יעד ברור אליו הסטודנט רוצה להגיע. אוניברסיטה מסוימת, בית ספר בעל שם עולמי, פרופסור ספציפי, אסכולה אליה משתייכת האוניברסיטה. אלו הן סיבות מצוינות לחצות את הים או לעבור יבשת למטרת לימודים. עלינו לזכור כי כאשר מטרת הנסיעה היא הלימודים, על איכותם ואופן התנהלותם יקום או ייפול דבר. לימודים אשר אינם משיגים את מטרתם מהווים גורם מכריע באיכות השהות בחו"ל.

2. הערך המוסף של ארץ היעד. מה ניתן להרוויח בנוסף ללימודים עצמם מהשהות בארץ זרה. האיחוד האירופי לדוגמא, הוא גוף מסקרן ומתפתח היכול בעתיד הלא רחוק להציע לאנשי המקצוע החיים בו אפשרויות אין סוף. את הטמון בארצות הברית מכיר כל ישראלי וגם בארצות מזרח אירופה טמון פוטנציאל עסקי גדול. כמו כן לכל ארץ ועיר בעולם קיימת היסטוריה, פילוסופיית חיים ומנטאליות ייחודית. כל אלו הם שיקולים מרכזיים בבחירת היעד אליו אנו מעוניינים לעבור.

3. התנהלות נכונה מול הגופים המסחריים. כל הגופים המסחריים המציעים לימודים בחו"ל ערכו עבודת הכנה נרחבת ובדרך כלל גם מצוידים בערכות שיווק מפתות היודעות להציע את הטוב ביותר מכל מקום ולהסתיר את הנקודות הפחות אטרקטיביות. אל תהססו להכין רשימת שאלות כאורך הגלות ולדרוש תשובות מעמיקות ורציניות בכל נושא. מה מצב הבירוקרטיה היומיומית? מהי רמת הטכנולוגיה הביתית? מהן הבעיות המטרידות סטודנטים ישראלים באותן ארצות. כמה באמת עולה לחיות באותה ארץ?

4. התעלמות מדעות קדומות וסובייקטיביות. עשרות פורומים באינטרנט בהם משתתפים סטודנטים החיים ולומדים בחו"ל מהווים יום מקור מידע ראשי. עליכם לזכור כי בבואכם לקנות "מוצר" יקר ומורכב כמסלול לימודים בארץ זרה יש להיוועץ באיש מקצוע ולאו דווקא בדעה של סטודנטים אשר מדברים בעיקר מניסיון אינדיבידואלי שלא תמיד נובע מנסיבות הקשורות למסלול שלכם. (אך גם בלכתכם לפגישות ייעוץ אל תשכחו את הכתוב בסעיף הקודם).

5. סעו לראות בעצמכם – למרות שנסיעה לחו"ל היא עדיין עסק יקר אל תהססו לקנות כרטיס טיסה ולהגיע לארץ בה אתם מעוניינים ללמוד לפני התחייבות כל שהיא. אם תחשבו את ההוצאות הצפויות לכם במהלך הלימודים עצמם תגלו כי נסיעה מוקדמת למקום עלולה לענות לכם על שאלות מרכזיות ובמקרה בו אינכם מוצאים את מבוקשכם, לחסוך לכם כסף רב.

אין בכל האמור לעיל, להטיל רפש או לשלול שום מרכיב בשוק הלימודים בחו"ל. כמו כן אין בדברים אלו להניע סטודנטים מלנסוע לארץ אחרת ולעבור את אחת מהחוויות המעצבות היפות ביותר. יש לקחת בחשבון דבר אחד חשוב. בשנים האחרונות עבר עולם הלימודים האקדמאי מהפכה שיווקית אשר הפכה תארים קטנים ולא חשובים לאטרקטיביים ו"סקסים" כאילו היו מוצרי קוסמטיקה ריחניים.

מסלול לימודים אקדמאי אינו רק תעודה או תואר. מדובר בתהליך יומיומי אשר במהלכו מתעצבת אישיותו המקצועית של הסטודנט וכמו כן עולמו הרוחני והאינטלקטואלי. כל שעה אשר תוקדש להרהור בדבר הלימודים, העמקה נוספת, קריאת חומרי הכוונה, הם צעדים חיוביים ומשמעותיים בעיצוב עתידכם.

מאת איתן לרר-ידיעות קמפוס

חזרה לראש הכתבה	שלח לחבר	הוסף כתבה למועדפים	גירסה להדפסה