|
|
שנה שלישית של לימודי רפואה |
באוניברסיטה לרפואה בברנו
מנה ראשונה- כמיטב המסורת של אגודת הסטודנטים שלנו, "מימסה", ערכנו שבוע אוריינטציה משוכלל המיועד לסטודנטים החדשים. השבוע היה, למעשה, שבועיים אינטנסיביים, שבועיים שופעי פעילויות הכוללות היכרות עם העיר, גיבוש חברתי, סמינרי חינוך, התמצאות, ומסיבות. כחבר בוועד של האגודה, ארגון השבוע קיבל מבחינתי חשיבות רבה, במיוחד לאור העובדה שהשנה התרחבה משפחת הישראלים בצורה ניכרת: בתחילת השנה הצטרפו אלינו תשעה ישראלים חדשים. את חלקם כבר פגשתי בכנס שנערך בשגרירות צ'כיה על-ידי נציגות האוניברסיטה בארץ, ואת חלקם פגשתי בברנו. שכבת השנה הראשונה נפתחה עם כמאה וחמישים סטודנטים חדשים בתוכנית הלימודים באנגלית, מה שהביא אותנו למנות כארבע מאות וחמישים סטודנטים בסך-הכל. מה בתפריט לשנה שלישית: זהו, נגמרו המשחקים בתיאוריה. מתחילים רפואה! הסמסטר החמישי מבשר את תחילתה של התקופה הקלינית המעניינת. הידיעה שהלימודים שקדמו מהווים תשתית ללימודים הקליניים מוכיחה את עצמה בכל יום מחדש. אכן, הבסיס הוא קריטי, וחשוב לשלוט בו היטב אם רוצים להתמקצע. חלק ניכר מהשיעורים נערך בבתי החולים, אם במחלקות עם פציינטים ואם בשיעורים בחדרי ועידות ומעבדות "אמיתיות" עם רופאי המחלקות. יחד עם זאת חשוב להישאר רעננים עם החומר שנלמד קודם, כיוון שהוא הכלי החשוב ביותר להבנת השפה, המינוחים והתופעות שעליהם מדברים עכשיו. האני הפנימי: הלמידה של דיסציפלינת (=תחום הידע) הרפואה הפנימית כוללת "שפשוף" אינטנסיבי של הצ'כית אותה התחלנו ללמוד מהשנה הראשונה. מאמציי האישיים ללמוד צ'כית מתחילים להוכיח את עצמם בתקשורת חיונית עם חולים. צדק ידידי היקר, שי שמש (בוגר האוניברסיטה וד"ר בישראל), שאמר כי מבלי ידיעת השפה לא ניתן יהיה ללמוד מספיק בשנים הקליניות, מאחר שרובו המוחץ של קהל הפציינטים אינו מדבר אנגלית, ולדאבוננו גם חלק מהמורים במחלקות אינם שולטים די באנגלית. בתחילת השנה נתבשרנו על-ידי הדיקן החדש שנפתח פרויקט של השתלמויות באנגלית לכלל סגל ההוראה באוניברסיטה, כך שניתן לקוות כי נקודת התורפה תיעלם בהקדם. כחלק מלימודי הרפואה הפנימית, זכיתי להיות משויך למחלקת הקרדיולוגיה של בית החולים האוניברסיטאי הצמוד לקמפוס שלנו, Nemocnice Bohunice. מדובר בבית החולים הגדול ביותר באזור מורביה, המהווה את חציה הדרומי-מזרחי של צ'כיה. כמקום מרכזי, מגיעים לכאן מקרים מגוונים ומעניינים, המאפשרים למידה והתנסויות ייחודיות. אנו, הסטודנטים, חולקנו לקבוצות קטנות, בנות שלושה עד חמישה איש, וכל קבוצה מודרכת על-ידי רופא-מורה דובר אנגלית. עיקר התרגולים בבית החולים מתרכזים בשילוב של לקיחת היסטוריה רפואית (בשפה הצ'כית, בסיוע צמוד של הרופא/ה), בדיקות גופניות בסיסיות, פענוח של ECG והיכרות עם טיפולי לב וכלי-דם מתקדמים. בקיצור, מרתק! היכרות לכירורגיה: בתרגולי הכירורגיה שבבית החולים U SVATE ANNA, אנו מבקרים במחלקות הכירורגיה השונות ומכירים את רצף וטיב הטיפולים שעוברים המנותחים. כמו כן אנו מבקרים בבתי חולים המתמחים בתחומים מסוימים כגון פלסטיקה (לא רק טיפולים אסתטיים אלא גם שחזורי איברים, טיפולים בקטיעות וכוויות, שחזורי פנים או מבנים אחרים וכו'), כירורגיית ילדים, אורולוגיה (שכוללת בדיקות הדדיות שאנו עורכים האחד לשני באמצעות אולטרה-סאונד) ומחלקת טיפול נמרץ. בנוסף לתצפיות ולסיורים שעושים במחלקות, אנו נפגשים לשיעורים עיוניים לגבי ניתוחים ובדיקות המשמשות מנתחים כגון: בדיקות גופניות בסיסיות ומתקדמות, דימות (רנטגן, CT, MRI, אולטרה-סאונד ועוד) פתולוגיה: הינה אחד המקצועות החשובים והעיקריים במהלך השנה השלישית. כמו קורסי ההיכרות לכירורגיה ולרפואה הפנימית, גם הקורס לפתולוגיה חולש על-גבי שני סמסטרים, שבסופם מתקיימים מבחני גמר קשים ביותר (כאשר יחד עם שתי בחינות גמר נוספות, מצליחה השנה השלישית לזכות בתואר אחת השנים הקשות בלימודי הרפואה). לימודי הפתולוגיה מרתקים, אך אינם פשוטים: לאחר שכבר למדנו כיצד הגוף עובד, ונראה שהכל תקין ונורמאלי (בשפה רפואית: מצב פיזיולוגי) – עכשיו לומדים מה קורה כשעניינים משתבשים... במילים אחרות, הפתולוגיה היא תחום שעוסק במחלות ובמוות (מורבידי משהו...). מידי שבוע אנו מבלים שעות בחדרי נתיחות של גופות טריות תוך-כדי ניתוח הפתולוגיות השונות והקשרים ביניהן, שעות לא מבוטלות גם חולפות כשאנו שוהים במעבדת הפתולוגיה בלמידת חומר עיוני וזיהוי הפתולוגיות ברמה המיקרוסקופית. מקצוע מסובך, מפותל וקשה, אך מעניין וחשוב ביותר כדי להיות רופא. צ'כית; פעם שלישית גלידה! שנה נוספת של לימודי השפה הצ'כית במרוצתה... השנה הושם דגש בעיקר על צ'כית רפואית, שכאמור מוכיחה עצמה כחיונית בבתי החולים, וכמובן גם בחיי היום-יום. מבחינתי, למידת השפה היא ערך מוסף של הלימודים בחו"ל, אך ישנם כאלו שיחלקו על דעתי ויראו בלמידת השפה מטרד שהיו מעדיפים לוותר עליו. מה שבטוח הוא שידיעת השפה, ולו ברמה של תקשורת בסיסית, מועילה למי שחי במדינה הזרה – ועל כך אין עוררין. יאללה, מספיק עם הקוצ'י מוצ'י! חייב להתחיל לשבת וללמוד. הקרדיטים והפיינלים בפתח. לימודי רפואה בצ'כיה
|
כתבות נוספות בנושא סטודנט לרפואה בצ'כיה |
|
|
|
|
| | |
|