|
|
|
|
|
חופשות עולמיות למען הסביבה
קשה לי להעביר את החוויות שעברתי בקמבודיה, במיוחד בעמוד אחד. הכל מתערבב לי, האם לכתוב על הפרויקט, העבודה עצמה, המקום או האנשים שפגשתי ואולי גם להוסיף, איך לא, על התחושות שלי.
אחרי 3 טיסות (25 שעות), יומים בפנום-פן ( עיר הבירה של קמבודיה), 5 שעות באוטובוס, עוד לילה בסיהנוקוויל ושעתיים וחצי בסירה הגענו, לאי קוהך-רוהנג סמלאון שם מתקיים פרויקט שימור הסביבה.
הייתי בין שלושת המשתתפים הראשונים בפרוייקט בקמבודיה. הפרוייקט שייך לעמותה: Marine Conservation Cambodia, וכשמו כן מטרתו כל פעילות שיכולה להגן ולשמור על החי שבמים, חופים והסביבה. על האי הכרתי את מקימי האגודה שהשאירו עלי רושם חזק ביותר. החברה הם מערביים (ברובם מאנגליה וצרפת) שהקדישו את חייהם למטרה זו. מרחוק האי היה נראה כמו חלום, ציור של גן עדן, לפחות כמו גלויה ממקום קסום ולא ידוע. לא הבנתי מה הדחיפות לשימור המקום,מה כבר יכולה להיות הבעיה? הקהילה שעל האי נראית מקסימה, חייכנית ומסבירת פנים, בלי מים זורמים, חשמל, או טלוויזיה ואין את השפע מהתרבות המערבית, הכל כל-כך תמים ויפה.
בצלילה הראשונה שלנו בריף מול הבנגלואים, בם גרנו, הכול התבהר פתאום: הריף ברובו מת ורק מעט מאד דגים נשארו בו. המים עכורים, רשתות דייג ישנות וחדשות שנסחפו לריף, מכילים בתוכם דגה שחלקה כבר מתה וחלקה עדיין נלחמת לשווא כדי להשתחרר, כלובי דייג ובתוכם מעט מהסרטנים שעדיין חיים, שקיות פלסטיק, פחיות ועוד זבל בלתי מזוהה מהווה חלק נכבד מהנוף התת ימי.
האלמוגים המעטים שנשארו נותרו כמעט חסרי צבע, ושאריות שלהם פזורים על החול. המראה היה זוועתי. אחרי הצלילה ניגשתי לפול ודני – מארגני הפרויקט ושאלתי איך זה יכול להיות. הם אמרו שכשהם מנסים להסביר לאנשים על ההרס של בית גידול ענק באזור, אף אחד לא מוכן להקשיב להם. ולכן הם חיכו עד שנצלול כדי להתחיל להסביר מה קורה שם: האזור אוכלס בשנת 93', אחרי המשטר של "פול-פוט", "קמהר-רוז'", במהלך 30 שנה של המשטר נרצחו כ-1/4 מהאוכלוסיה, בעיקר המשכילים. כיום מעל מחצית האוכלוסייה היא מתחת לגיל 20 ורובה המוחץ אינו יודע אפילו קרוא וכתוב. 70 המשפחות שעל האי ועוד כפרים באיים אחרים דגים בעודף, ובשיטות הרסניות (בעזרת ציאניד-רעל, דינמיט ובעיקר רשתות גרירה) מכיוון שאינם מודעים להרס הנגרם ואין מי שמסביר להם. הם אינם חושבים על העתיד, הם צריכים להאכיל את משפחותיהם כאן ועכשיו.
העמותה, שנמצאת בשלביה המוקדמים ביותר, מתרכזת בעיקר בהסברה ומתן שיטות דייג חלופיות שהרסניות הרבה פחות לקהילות המקומיות. הגנה על אזורי ריפים ויצירת אזורי גידול לדגים ואלמוגים (תורם לשפע בדגה באזור).
שני צלמים, בעלי חברת הפקה, יוצרים סרטונים וסרטים על המתרחש ממעל ומתחת למים ומראים למקומיים ולמשרדי ממשלה על המתרחש, כדי להעביר ולדחוף חוקים לקידום ושימור המקום. בעזרת הצילומים, שחלקם נעשים ע"י המתנדבים, מנטרים ומקטלגים את החי באזור. ניטור ימי מדעי של הדגים , אלמוגים, פרויקטים של מיפוי האזור הם שיגרה של אנשי העמותה והמתנדבים. ניקיון חופים, ריפים ומקומות קינון של החי הימי מהזבל והרשתות, עבודה בביה"ס, פעילויות עם המקומיים (לדוג' קורס עזרה ראשונה), הכנת שטחי חקלאות קטנים למקומיים כדי שיסתמכו פחות על דייג.
צריך לציין שכל יום מביא איתו משהו חדש ובלתי צפוי. יום אחד הצלנו דקרון מים סיני שנתפס בג'ונגל ע"י התושבים המקומיים, או ילד שהגיע עם פציעה חמורה, טיפול ב-4 גוזלים שננטשו ע"י אמם ועוד... לפעמים אלו עבודות בנייה או גינון במקום או כל עזרה אחרת אפשרית. וישנם כמובן ימים של מנוחה ובירה על החוף, מסיבות עם המקומיים וצלילות של כיף ותענוג.
לסיכום ניתן לומר שהחוויה אינה מיועדת לכל אחד. אבל היא מזמינה אנשים בעלי רצון לעבוד, לתרום, להכיר אנשים מיוחדים במינם, בעלי ראש פתוח, ועם הרבה רעיונות. כי אין לדעת איזה אתגר יביא עימו היום הבא!
אלנה גומן
למידע נוסף - פרוייקט שימור תת ימי
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המדינות 
שימושון 
| All rights reserved © Glimudim |
Advertise with us |
פרסום ב Glimudim |
יצירת קשר |
תנאי שימוש |
הוסף למועדפים |
מפת האתר
|
נבנה ע"י אינטרנט פולפאוור חברת בניית אתרים
|